הצאר גזר, המפקדים התאכזרו - כך ניסו ברוסיה של המאה ה-19 להביא להתבוללות

קנטוניסט וחצוצרן, פרט מתוך ציור מאמצע המאה ה-19

יהושע גרויקוף הוכה באכזריות ואולץ ללכת יחף על גחלים, עד שהבטיח להתנצר. אליעזר גולין הוכה באכזריות, והקצינים שהרביצו לו הסכימו שיראה אותו רופא רק אחרי שאמר שיתנצר. ואליהו איצקוביץ'? גם הוא עבר התעללויות קשות - עד שהתנצר.

אלה רק שלוש מהעדויות שהצטברו בבתי המשפט ברוסיה באמצע המאה הקודמת אחרי שהצאר אלכסנדר השני ביטל את חוק גיוס היהודים, שעליו חתם כעשרים שנה קודם לכן אביו ניקולאי. אותו חוק, שכונה גזירת הקנטוניסטים, חייב את הקהילה היהודית לשלוח לצבא עשרה מכל אלף גברים בקהילה. הגברים למעשה היו ילדים. הם נלקחו מבית הוריהם עוד לפני שמלאו להם 12 ונשלחו לבתי ספר צבאיים באזורים מרוחקים מאוד כמו הרי אורל וסיביר. רובם לא זכו לראות שוב את משפחתם.

לפי הפקודה של ניקולאי הראשון, הקנטוניסטים - אותם חיילים יהודים - היו רשאים להתפלל ולקיים טקסים דתיים. הצאר גם הורה להעסיק רבנים ביחידות שבהן שירתו, אבל הקצינים שהיו אמורים לשמור על שלומם של פקודיהם היהודים, עשו בדיוק את ההפך. הם אסרו עליהם לדבר יידיש, לקחו מהם את סידורי התפילה, התפילין והטליתות והפעילו עליהם לחץ נפשי ופיזי אדיר להתנצר. "רבים מהקנטוניסטים לא עמדו בההתעללויות", אומרת אמה שקורקו. "אחד משרי ההגנה של רוסיה באותה תקופה אמר ש'קנטוניסטים נמסים כמו נרות".

שקורקו היא נינה של קנטוניסט. עם השנים, בנוסף לעבודתה כרופאה ומרצה לרפואה, הפכה לחוקרת של תולדות יהודי בשקיריה - הרפובליקה בהרי אורל שבה התיישב סבא רבא שלה כשהשתחרר מהצבא. שם גרה שקורקו עד היום. "אף אחד לא חיכה לחיילים האלה בבית", היא מסבירה. "בדרך כלל היה אסור להם להתכתב עם המשפחה, וכשהם השתחררו, אחרי עשרים-שלושים שנות שירות, הם היו בני ארבעים פלוס. לרוב ההורים שלהם כבר לא היו בחיים והאחים והאחיות לא ידעו על קיומם".

נודעו כאמיצים, נאמנים ובעלי תושייה. השבעה של חיילים יהודים בצבא הרוסי, תחילת-אמצע המאה ה-19

למרות הנתק מהמשפחה והלחץ העצום שהופעל עליו, מאיר, סבא רבא של שקורקו, הצליח לשמור על יהדותו. "הוא היה בן אדם חזק באופן יוצא מן הכלל", היא מספרת, "כזה שיכול לכופף ברזל. בכלל, הקנטוניסטים נודעו כאמיצים, נאמנים ובעלי תושייה. ניקולאי פירוגוב, הרופא הצבאי המהולל, ציין בזכרונותיו שבמלחמת קרים חיילים יהודים הצטיינו באומץ לב ובסיבולת גבוהה במיוחד לכאב".

יש חוקרים שטוענים שהיה למוסד הקנטוניסטים גם צד חיובי, שהחיילים היהודים קיבלו הזדמנות לצאת מעבר לתחום המושב ולהתקדם ולהשתלב בחברה הרוסית.

"אני מכירה את הטענות האלה ולא מקבלת אותן. כשהילדים נלקחו מהמשפחות שלהם, אף אחד לא ידע מה מצפה להם, ומי שממש השתלבו בחברה היו הקנטוניסטים שהתנצרו - בדומה ליהודים אחרים שהתנצרו. אני מכירה צאצאים של קנטוניסטים שנשארו יהודים, וכולם אומרים את אותו דבר: הזכות היחידה שהסבא רבא שלהם קיבל היא הזכות להתיישב מחוץ לתחום המושב. בדיוק כמו סבא רבא שלי, שבחר להתיישב בעיר אופה".

לדברי שקורקו, בתחילת שנות השמונים של המאה ה-19 נמנו באופה 300 יהודים, "מתוכם 130 היו חיילים משוחררים. המטרה של ניקולאי הראשון היתה שהיהודים יתבוללו, אבל כפי שאנחנו רואים, הוא לא ממש הצליח. לא רק שסבא רבא שלי נשאר נאמן ליהדות, כשאחד הבנים שלו התחיל להתרחק מהמסורת הוא גירש אותו מהבית. זה היה סבא שלי אברהם, הוא היה אז בן 16. שש שנים הוא נדד ברחבי רוסיה לפני שחזר לאופה".

כילדה היית מודעת לסיפור של סבא רבא שלך?
"כן. דוד מארק, האח הגדול של אבא שלי, סיפר לנו הרבה על סבא רבא והסביר לנו מה זה קנטוניסטים. גם הילדים והנכדים שלנו יודעים מאיפה הם באים. אנחנו מספרים להם את מה שאנחנו יודעים, מראים תמונות. בזמנו הבן של אחי, שגר בסן פרנסיסקו, העביר הרצאה על הקנטוניסטים בבית הספר שלו. חשוב מאוד שהדורות הבאים יכירו את החלק הזה בהיסטוריה".

צאצאים של קנטוניסט. סבה של אמה שקורקו עם בניו (צילום באדיבות אמה שקורקו)

ולא חסרים חומרים היסטוריים בנושא. שקורקו מספרת שעם ביטול גזירת הקנטוניסטים, חיילים יהודים שהתנצרו קיבלו הזדמנות לחזור באופן רשמי לדתם המקורית, "ובשביל זה הם היו צריכים להצהיר בבית המשפט שהמירו את דתם בעל כורחם. ההצהרות בכתב שמורות בארכיונים". כך הגיעה במסגרת מחקרה גם לשלוש העדויות שפותחות את הכתבה הזאת - של גרויקוף, גולין ואיצקוביץ'. המפקדים של האחרון, היא אומרת, ניסו לשכנע אותו להישאר נוצרי, גם בנימוס וגם באופן מאיים, "אבל הוא לא התרצה. בספר שכתב מאוחר יותר, 'זכרונותיו של הקנטוניסט מארחנגלסק', הוא סיפר בגאווה איך אחרי שנים ארוכות עם שם רוסי, הוא הצליח להחזיר לעצמו את שמו האמיתי: יצחק-לייב איצקוביץ'".

כתבות קשורות


להמשך התהליך ולקבלת מידע נוסף אנא מלאו את פרטיכם ואנו נשמח לחזור אליכם

התכנית מיועדת לאזרחי ישראל ותושבי קבע
NATIV Magazine
NATIV Magazine
NATIV Magazine