"זה כמו חלום שהפך למציאות"

(צילום: אדוארד קפרוב)

מאיה-יעל הייתה קרובה לדת כשחיה בקזאן שברוסיה, אלי כלל לא היה יהודי. זה לא הפריע להם להיפגש בבית כנסת ולהתאהב. יחד עלו ארצה ואלי עבר תהליך של גיור. תמצית המשפט "הכול בידי שמיים" בסיפור היכרות אחד ומיוחד

מאיה-יעל (32) ואלי (32) גולץ חיו בקזאן שברוסיה, אבל לא הכירו זה את זה. מאיה יהודייה וכבר בבית הספר התיכון התחברה ליהדות. "מגיל צעיר רציתי לחזור בתשובה ולעלות לארץ. הרגשתי שנכון לעשות את התהליך באיטיות ולהתקדם בהדרגה, וכך באמת היה", היא מספרת. בשנת 2010 הבחינה באלי באחד מביקוריה בבית הכנסת. "הוא היה מעורב בשיעור שהועבר, הכיר את ההלכות ואת התפילות והתחלנו לדבר. מצאנו חן אחד בעיני השנייה וכך התחילה בעצם מערכת היחסים בינינו. לא ידעתי שהוא לא יהודי. העניין הזה עלה מאוחר יותר כשמערכת היחסים הייתה מבוססת. מיד כשהבנתי, שאלתי אותו אם הוא יהיה מוכן לעבור גיור ולעלות לישראל. התשובה שלו הייתה כן מוחלט. מה שיפה בעיני זה שהוא רצה לעבור גיור ולעלות לישראל בלי קשר למערכת היחסים בינינו. היה לו טבעי ונכון כי גם הוא התחבר לערכים ולתוכן שמביאה איתה היהדות. בהתחלה אימא של אלי לא קיבלה את זה. היא לא הבינה למה הבן שלה רוצה לשנות את הדת שלו ואת כל אורח החיים שלו מקצה לקצה. היא דאגה, ואני יכולה להבין אותה. כשהיא ראתה שהקשר בינינו חזק, שהתחתנו ושהחיים שלנו הסתדרו, היא הצליחה לקבל את הדברים ונתנה לנו את ברכתה. היום אנחנו ביחסים טובים איתה".

בבית הורייך בקזאן שמרתם על אורח חיים יהודי?

"לא. בזמן הקומוניזם היה אסור להחזיק בדת אחרת ולכן המשפחה שלי מחקה כל סימן זיהוי של היהדות. כשברית המועצות התפרקה, המצב השתנה כך שאפשר היה לשמור מצוות ולבקר בבתי כנסת בלי בעיה. אף שההורים שלי לא שמרו מצוות, הם לא מנעו ממני ומאחי להכיר את היהדות. היינו הולכים לקייטנות יהודיות, וכשהתחלתי לשמור מצוות הם הרימו גבה אבל לא ניסו למנוע ממני או לשכנע אותי ההפך. לשמחתי הרבה גם אחי מתקרב לדת. בשנה הבאה, אם הכול ילך לפי התוכניות, גם ההורים שלנו יעלו ארצה".

בשנת 2016, עם הגיעם למרכז הקליטה, נתקלו במודעה של נתיב. "ביררנו פרטים ואלי נרשם. הקורס היה מעניין ומעשיר. שנינו הרגשנו שהקורס נותן מעין בוסט לשמירה על הלכות ומצוות וזה עשה לנו טוב", מספרת מאיה-יעל. "לפני שעלינו התחתנו, כי רק כך לאלי ניתנה הזכות לעלות. אחרי שאלי סיים את תהליך הגיור ערכנו חופה וסעודה בבית הכנסת בהשתתפות הקרובים והחברים שלנו. היה מעמד מרגש, ואני שמחה שעשינו אותו בדרך הזו. הרגשנו שזה נתן מעין אישור למערכת היחסים שלנו וחיזק את הקשר בינינו. מבחינת שנינו זה היה כמו חלום שהפך למציאות".

(צילום: אדוארד קפרוב)

מה המסר שלכם למי שמתלבט אם לעבור גיור?

"אם יש למישהו מחשבות על גיור, ההמלצה שלנו היא להתחיל את התהליך ולראות לאן זה יוביל. אף אחד לא לוחץ להתקדם בקצב מסוים וכל אחד לוקח מהקורס את מה שנכון בעבורו. אנחנו מכירים כאלו שהתחילו את הקורס ועזבו כי זה לא התאים להם, ולעומתם אחרים שבאו עם ידע אפסי והתקדמו לאט לאט ונהנו מהתהליך ומהתוצאה שלו. אנחנו למשל בתחילת התהליך ניסינו לשמור שבת ולהקפיד על חלק מהמצוות. מהר הבנו שזו הדרך בעבורנו וכל הזמן רצינו לעשות יותר ולקבל על עצמנו יותר. זה היה לנו טבעי לגמרי. מהניסיון ומההיכרות עם היהדות אי אפשר להפסיד, אף אחד לא מכריח לעשות שום דבר".

כתבות קשורות


להמשך התהליך ולקבלת מידע נוסף אנא מלאו את פרטיכם ואנו נשמח לחזור אליכם

התכנית מיועדת לאזרחי ישראל ותושבי קבע
NATIV Magazine
NATIV Magazine
NATIV Magazine