"לפעמים הרגשתי שאני לא ממש שייכת למקום שבו נולדתי. איך זה שאני לא יהודייה למרות שאני כל כך קשורה למדינת היהודים?"

(צילום: אדוארד קפרוב)

חנה סביצקי, בת 19. ילידת הארץ. גרה בכרמיאל. חניכת הקורס הבסיסי של נתיב-תחילת שירות

סבא של חנה סביצקי היה יהודי מאמין. את יסודות הדת למד בחדר מחתרתי בלנינגרד. שם נולד אבא של חנה, ושם הוא התחתן עם אמא שלה, שבאה מסיביר ללמוד בעיר הגדולה. ב-1997 הם עלו לארץ וכעבור שנה נולדה להם בת. "הייתה לי ילדות של ילדה רוסייה טיפוסית", משחזרת חנה. "המון חוגים. שבע שנות פסנתר, מקהלה, פיתוח קול, ציור, קונג-פו, כדורעף - הייתי קפטנית בסוף".

עד כמה המסורת היהודית היתה נוכחת בבית?

"אבא שלי תמיד צם ביום כיפור, הוא מאוד מקפיד כי זה חלק חשוב מהמורשת המשפחתית שלו, וכל השאר זה כמו בכל משפחה ישראלית חילונית - יותר באופן סמלי. קנינו מצות בפסח, הדלקנו נרות בחנוכה. פעם כשהייתי קטנה בנו לי סוכה בגינה. היא היתה קטנה מאוד. רק אני יכולתי להיכנס אליה וגם החתול שהיה לנו.

"אני לא זוכרת בדיוק מתי הבנתי שאני לא יהודייה. איכשהו גדלתי לתוך זה. זאת היתה תחושה מוזרה. ביומיום תמיד הרגשתי חלק מהארץ הזאת. בניגוד לאנשים שרוצים לעזוב את הארץ לארה"ב או לאירופה, אני לא רואה את עצמי שם. אני ציונית, ומאוד אוהבת את ישראל. מצד שני, כשבבית הספר היו מדברים על התנ"ך, על השואה, על העם היהודי, הייתי חושבת: זה אני או הם? זאת היתה הרגשה שאני לא ממש שייכת למקום שבו נולדתי וגדלתי, שאיך זה שאני לא יהודייה למרות שאני כל כך קשורה למדינת היהודים".

איך הגעת לקורס נתיב?

"בתיכון שמעתי שיש אפשרות לעבור גיור דרך הצבא, ושנה לפני הגיוס קיבלתי זימון לקורס נתיב. החלטתי לעבור את הקורס בתחילת השירות כדי לא לעשות הפסקות במסלול הצבאי".

איפה את רוצה לשרת?

"בחיל הרפואה. אני גם רוצה ללמוד רפואה אחרי הצבא. כבר עשיתי פסיכומטרי, קיבלתי ציון מספיק גבוה בשביל זה. אם זה יצליח, אני אהיה דור שלישי של רופאים במשפחה. אבא שלי רופא, הוא מנהל מחלקה בבית החולים בנהריה, וגם סבתא שלי היתה רופאה".

השבת שכולנו סגרנו פה היתה כל כך מאחדת. לא רציתי להיות בטלפון. חנה סביצקי (צילום: אדוארד קפרוב)

איך עובר עליך בינתיים הקורס?

"אני אוהבת ללמוד ואני נהנית מהשיעורים. עכשיו אני יכולה לשלוף תשובות משיעורי תנ"ך בתיכון לכל מיני שאלות בכיתה. אבל יש הרבה חידושים, ובכלל יש הבדל בין הלימודים בבית ספר וכאן. למשל, בשיעורי היסטוריה בקורס יש רצף, לומדים את האירועים בסדר כרונולוגי. בתיכון אין דבר כזה. לומדים לפי הנושאים שצריכים לבגרות ואחר כך צריך להרכיב את כל הפאזל לבד. שיעורי מחשבת ישראל מעניינים מאוד. אנחנו מדברים על כל מיני נושאים. למשל, מה ההבדל בין אמונה לידע? אבל זה לא הכל. לקורס יש ערך מוסף מעבר לשיעורים".

למה את מתכוונת?

"למשל לשבת שכולנו סגרנו פה. זאת היתה חוויה שונה לגמרי, בחיים לא היה לי דבר כזה. זה כל כך מאחד! לא רציתי להיות בטלפון, הלכתי לבית הכנסת, התפללתי, וזה היה מדהים. אפילו אם אתה לא מספיק לעקוב אחרי כל התפילה, רק לשמוע את האחרים - זה מרגיע בפנים. וגם הארוחות ביחד, השירים, הזמירות, או אפילו פשוט לשבת בספרייה ולשחק משחקי חברה - זה היה ממש תענוג. מתי בפעם האחרונה שיחקתי ככה עם חברים?".

כתבות קשורות


להמשך התהליך ולקבלת מידע נוסף אנא מלאו את פרטיכם ואנו נשמח לחזור אליכם

התכנית מיועדת לאזרחי ישראל ותושבי קבע
NATIV Magazine
NATIV Magazine
NATIV Magazine