הכרת הטוב

(צילום: אדוארד קפרוב)

נינה פטרוסיאן (26) עלתה לישראל מגיאורגיה יחד עם הוריה בשנת 2000, כשהייתה בת 9.
"בגיאורגיה ניהלנו אורח חיים חילוני, אולם ציינו את החגים לאו דווקא לפי ההלכה אלא יותר ברמה הסמלית. הלכתי לצהרון יהודי ועד היום אני זוכרת את הציפייה שלי להיות אמא של שבת שם. לאחר שעלינו לארץ המשכנו באותה התנהלות, אלא שעם השנים הבנתי שמה שהחשבתי אז למדינה שלמדתי לאהוב ולהיות חלק ממנה לא רואה בי יהודייה ומבחינתה אני לא מספיק טובה", היא משתפת. "לא הבנתי שהדבר נובע מההלכה היהודית. כעסתי מאוד והרגשתי פגועה. מצד שני, רציתי להיות כמו כולם ולקבל גושפנקה להיות מה שתמיד חשבתי שאני. לכן התחלתי בתהליך הגיור".

כשהחליטה להתגייר קיבלה נינה תמיכה גורפת מהמשפחה וגם מהחברים שהקיפו אותה.
"גיליתי שבגיאורגיה אמא שלי החלה בתהליך גיור, אבל בגלל עומס בעבודה וחיי משפחה לא השלימה את הקורס. סבתא שלי לא הייתה מרוצה מההחלטה של אמי לעצור את התהליך באמצע ולכן כשבחרתי לעבור גיור בעצמי, גם היא וגם אמי שמחו מאוד על סגירת המעגל. לגבי החברים, התביישתי מאוד לספר להם על התהליך. לאורך השנים הסתרתי שאני לא יהודייה לפי ההלכה.

"כשהתחלתי את הקורס, התלבטתי רבות אם לחלוק זאת עמם. לבסוף, החלטתי שאין לי במה להתבייש, הרי לא מדובר באשמתי וסיפרתי להם. כולם הגיבו בהבנה ברורה ודווקא גילו סקרנות לגבי הקורס, התעניינו בחומר הנלמד ובשלבים שאני עוברת. אף אחד לא ייחס חשיבות להיותי לא יהודייה והבנתי שהחששות שלי היו לחינם. עד היום הם פונים אליי ומצפים ממני לתת מענה לשאלה שקשורה באופן כזה או אחר ליהדות".

"באופן כללי, החברים שלי מאוד מעריכים את התהליך שעברתי", ממשיכה פטרוסיאן. "הם תמיד אומרים במעט קנאה שעל אף שהם עצמם נולדו יהודים, אין להם אפילו מאית מהידע על היהדות שיש למתגיירים. רבים אפילו מביעים חוסר שביעות רצון מכך שבבתי ספר לא חושפים את התלמידים מספיק לעושר התרבותי של היהדות".

למרות הפרגון והתמיכה מהבית ומהחברים, היו לנינה שני חששות עיקריים לקראת תחילת תהליך הגיור. "הפחד הראשון היה טכני יותר כי יש הרבה מיתוסים סביב התהליך. הפחד השני היה ברובד עמוק יותר. בסופו של דבר הלכתי לקורס כדי להתגייר, לקבל על עצמי דת על כל מה שכרוך בה. אבל לא הבנתי כיצד אפשר ללמד דת באופן רציונלי בכיתה. משהו כל כך אישי, פנימי. איך מלמדים את עצמך להאמין במשהו באופן כל כך עמוק שיוביל לשינוי משמעותי באורח החיים?".

החששות שעמם הגיעה נינה התפוגגו כבר בתחילת התהליך. "אם הייתי צריכה לסכם את קורס נתיב, הייתי בוחרת בצמד המילים "ניפוץ סטריאוטיפים". הגעתי לקורס טעונה, כעוסה והרגשתי נבגדת. 'מה פתאום שתחליטו שאני לא מספיק טובה להיות יהודייה?'. היו לי דעות קיצוניות מאוד על מגזרים שונים ובעצם ספגתי את מה שהראו לנו בחדשות. לעומת זאת, כבר ביום הראשון הכרתי אנשים פתוחים, מקבלים ומכילים.

"במפגשים הראשונים עם המרצים והמדריכים להרבה משתתפים הייתה גישה שלילית, אלא שאז פגשנו בצוות שידע לדבר איתנו בגובה העיניים, בהבנה והכלה אינסופיות. באווירה של רוגע ושלווה הם הסבירו את הרציונל שמאחורי הדברים ואת השקפתם. לאט לאט התחלתי להבין. הבנתי ש'לנו' – החילונים, יש הרבה מה ללמוד ולהכיר בכל הנוגע לעולם הדתי ובטח שעל הדברים המדהימים שהתורה מלמדת אותנו והאופן שבו ההלכה מנחה אותנו לנהל אורח חיים נכון יותר, של כבוד הדדי, של הכרת הטוב ושיפור מתמיד של המידות שלנו.

"אני מרגישה שהתבגרתי בקורס הזה. מנערה מרדנית, בעלת דעות קיצוניות, למדתי להקשיב לאחר, כדוגמה שלקחתי מאנשי הצוות, לא לשפוט את הסביבה מהר מדי כדי לא לטעות וליפול שוב לסטיגמות מיותרות. אני מרגישה שקיבלתי את הרוגע והשלווה בתהליך הזה. הרבה אנשים לא יודעים שתורה היא באמת דרך חיים, אפשר ללמוד ממנה כל כך הרבה לחיי היומיום היום יום, לפרקטיקה, ליחסים שבין אדם לחברו, לשיפור של עצמנו כבני אדם. לא משנה דתיים או חילונים. זה כמו טיפול פסיכולוגי לכל דבר. אתה משתפר בזכות זה כאדם".

(צילום: אדוארד קפרוב)

באורח החיים שעליו מדברת נינה היא נתקלה אצל המשפחה המאמצת, שליוותה אותה לאורך תהליך הגיור ויש לה רק דברים טובים לומר עליה. "לעולם לא אשכח את השבתות שלי שם. הרגשתי כאילו אני באיזשהו ממד אחר. הכול משפחתי, מלא ברוך ואהבה, כבוד ושלווה. ממש עם הדלקת הנרות ניתן להרגיש את המעבר מעומס, לחץ, ריצה בין משימות, לעולם של נחת. ההליכה לבית הכנסת, במושב השקט, כולם מכירים את כולם ומברכים זה את זה, התפילה, הקידוש, הסעודה, המשפחתיות, השיחות הארוכות. הפעם הראשונה שבה שמרתי שבת הייתה הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי מנוחה נפשית. כל זה, לצד אינסוף ידע שצברתי מהמשפחה הזאת. שאלתי המון שאלות והם היו סבלניים ותמיד ענו ועזרו. אין גבול להערכה שלי כלפיהם. אני מודה שזכיתי להכיר אותם".

היום נינה מתגוררת בקריות ועובדת כרכזת גיוס בחברת הייטק. למי שמתכנן לעבור תהליך גיור היא ממליצה להגיע ללא פחדים: "זו חוויה מעולה להכיר את עצמך ולרכוש כלים שיעזרו וילוו אותך בחיים. פשוט תתחילו ותזרמו עם זה".

כתבות קשורות


להמשך התהליך ולקבלת מידע נוסף אנא מלאו את פרטיכם ואנו נשמח לחזור אליכם

התכנית מיועדת לאזרחי ישראל ותושבי קבע
NATIV Magazine
NATIV Magazine
NATIV Magazine