“המתגיירים לא רק באים ללמוד מאיתנו, אנחנו גם לומדים מהם”

משפחת ימיני. גרה בנצרת עלית. משפחה מלווה של תלמידים בכיתות ההכנה לגיור של נתיב

כבר שמונה שנים שמשפחת ימיני מלווה מתגיירים בנצרת עילית. היא פותחת בפניהם את ביתם, מארחת בשבתות, מייעצת ומסבירה. “ההתחלה היתה כשאלי הביא בחור מבית הכנסת ואמר שאנחנו נהיה המשפחה המלווה שלו”, משחזרת איילת ימיני. “קיבלתי את זה בשמחה. זה יצא די במקרה – בית הכנסת שלנו הוא גם מרכז מתגיירים בנצרת עלית”.

איילת היא מנהלת רכש ביקבי כרמל ונוסעת יום-יום לעבודה באלון תבור. אלי משרת כאיש קבע ביחידת חילוץ והצלה בבסיס סגור, ובדרך כלל מגיע הביתה רק בסוף השבוע. כך ששישי-שבת הוא באמת זמן האיכות של המשפחה. ובכל זאת, חלק מהזמן היקר הזה הם חולקים עם אנשים שהם לא ממש מכירים. “אני גם ככה מבשלת הרבה”, אומרת איילת. “עוד כמה אנשים ליד השולחן זה ממש לא בעיה מבחינתנו. והעיקר, אלה שתי מצוות גדולות גם יחד: גם הכנסת אורחים וגם עזרה לאלה שבחרו להצטרף לעם ישראל. אנחנו מאוד שמחים לעשות את זה”.

איך מתפתחים היחסים ביניכם לבין המתגיירים?

“לרוב אנחנו פשוט הופכים לחברים. לא מזמן, למשל, התארח אצלנו זוג מקסים, והיה תענוג לבלות איתם שבת. לאחרונה נולד להם תינוק. ופעם היה אצלנו זוג בשם רומן ויוליה – כמעט כמו רומיאו ויוליה של שייקספיר”.

ואם לא נוצרת כימיה ביניכם לבין האורחים?

“גם זה קורה. לפעמים אנשים מתביישים, לא מרגישים ממש בנוח, אז השיחה בינינו זורמת פחות, אבל זה לא נורא. אנחנו מסתדרים עם כולם. לא רק הם באים ללמוד מאיתנו, אנחנו גם לומדים מהם. לא ידעתי, למשל, שתהליך הגיור כל כך ממושך. לא תיארתי לעצמי מה זה להגיע לארץ חדשה, להתחיל הכל מחדש, בלי שפה, בלי משפחה, בלי חברים”.

אבל המטרה הראשונית היא שהם ילמדו מכם. זה לא מקשה עליכם?

“ממש לא. אני לא מעירה לאורחים שלנו הרבה. אם מישהו טועה וצריך לתקן אותו בקטנה, אני עושה את זה, מסבירה את מה שצריך. אבל להעיר כל הזמן זה לא לרוחי. מבחינתי העיקר זה דוגמה אישית. אנשים רואים מה ואיך אנחנו עושים וחוזרים אחרינו. הרי זה האינטרס שלהם – לעשות הכל כמו שצריך. אנחנו מסתכלים עליהם ורואים איך הם משתפרים, כי בסוף התהליך אנחנו אמורים לתת להם המלצות בשביל בית הדין”.

אתם תמיד נותנים את ההמלצות בלב שלם?

“אם נותנים המלצות, אז רק בלב שלם. היה לנו מקרה אחד שלא היינו בטוחים ונאלצנו לעשות בירורים, אבל חוץ מזה, מעולם לא היו לנו שום ספקות. ואנחנו רואים איך האנשים חיים אחרי הגיור. לרוב אנחנו שומרים על קשר”.

איך הילדים שלכם מקבלים את האורחים?

“אנחנו מלווים מתגיירים מאז שהם היו ממש קטנים, אז הם כבר רגילים לזה ולאורחים בבית באופן כללי. לילדים גם תמיד מעניין להכיר אנשים חדשים. בעצם לכולנו מעניין לשמוע על הארצות שהאורחים שלנו באו מהן. חוץ מזה, אני חושבת שדרך המפגשים האלה הילדים גם קולטים את הערכים שלנו”.

אתם משפחה מלווה כבר שמונה שנים. אתם מתכוונים להמשיך בזה?

“בהחלט. אמנם לאחרונה אלי חולה, אבל אנחנו עדיין מארחים ונמשיך כל עוד יש מתגיירים שצריכים משפחה מלווה”.