הלב שלי חצוי לשניים

(צילום: אדוארד קפרוב)

בית קסום על הים, בילויים נהדרים וקבוצת חברות נפש. לפנינה זוזון (28), כיום סייעת לחינוך מיוחד בבית הספר “אילנות” בירושלים, היה באוסטרליה את כל אלו והרבה יותר. היא הדריכה בבני עקיבא ותכננה לחיות כל חייה בסידני, ממש כמו כל החברות האחרות. “הכול השתנה כאשר שלושת האחים שלי החליטו שהם עושים עלייה, ואחריהם גם ההורים”, היא מספרת. “מצאתי את עצמי לבד בסידני, בלי המשפחה הקרובה שלי, אלא רק עם הסבים והסבתות וכמה דודים. הלב שלי נחצה לשניים. אחרי שנה החלטתי גם אני להצטרף”.

“אני מאוד שמחה להיות כאן, והנה, כבר חלפו חמש שנים”, היא מספרת, ובכל זאת, “אני מאוד מתגעגעת לחיים באוסטרליה. כשאני מבקרת שם אני מרגישה ששם מבינים אותי יותר, כאילו אני חלק ממרקם החיים שם. אני יודעת בדיוק איך הדברים עובדים, איך האנשים חושבים ומה נכון לעשות. אני אוהבת את האופנה שם, את הדברים הקטנים והזיכרונות שהופכים את המקום הזה לבית שלי. זה כאילו אוסטרליה זורמת לי בדם. כאן זה שונה לגמרי. כשהגעתי לא ידעתי בכלל עברית, דברים נראו לי זרים והייתי צריכה ללמוד את כל התרבות והמנהגים ממש מההתחלה. העובדה שהמשפחה שלי הייתה כאן עזרה מאוד, אבל כאינדיבידואל היה לי מאוד מורכב ופעמים רבות אני מרגישה געגועים גדולים לסידני”.

(צילום: אדוארד קפרוב)

ויש דבר נוסף: המפגש בין אוסטרלית לחורף הישראלי. “אמנם בישראל כמעט כל הזמן קיץ, אבל בכל זאת בחודשים דצמבר-ינואר קר כאן מאוד, בעיקר אם גרים בירושלים כמוני. בתקופה הזו באוסטרליה זה שיא הקיץ והחברות שלי שולחות לי תמונות שלהן עושות פיקניקים, משתזפות על חוף הים, מטיילות ועוד כל מיני דברים כייפיים. ברגעים האלו הייתי מאוד רוצה להיות יחד איתן.

בחמש השנים שאני כאן היו גם חתונות של חברות שלא יכולתי להגיע אליהן, חברות שלי הפכו לאימהות ואני לא ראיתי את הילדים שלהן במשך תקופה ארוכה. כמובן שאנחנו שומרות על קשר הדוק, מקיימות שיחות פייס טיים, מתכתבות בוואטסאפ ומשוחחות הרבה בטלפון, בעיקר כשאני בדרך לעבודה בבוקר, כי שם אלו שעות צהריים. אחת לשנה אני טסה לאוסטרליה לביקור ולעתים רחוקות גם החברות שלי מגיעות לכאן. אני מרגישה שהן מנסות מהצד שלהן לשמור על קשור למרות המרחק. למשל בשנה שעברה הן הזמינו דרך האינטרנט מסאז’ ביום ההולדת שלי וגם שלחו סרטון מרגש שבו כולן מברכות אותי”.

הוא מעדיף את תל אביב על פני בריסל, קפה טורקי על פני אספרסו ובירה גרמנית על פני ישראלית. קבלו את כבוד נשיא איגוד הסטודנטים היהודים בבריסל

ישראלים רבים מרימים גבה כשהם שומעים שעזבה את אוסטרליה היפהפייה לטובת חיים בישראל. “ישראלים מאוד אוהבים את אוסטרליה”, היא אומרת. “יש ביבשת הזו משהו שמאוד קוסם להם. השילוב בין ישראלים לקהילה היהודית באוסטרליה עובד. אחד המקומות שהכי קל לפגוש את כולם זה כמובן על חוף הים או הברים השכונתיים. שם יש אווירה כייפית ומשוחררת, יש נופים שלא רואים לדעתי בשום מקום בעולם ויש הרבה הזדמנויות להכיר ולפתח קשרים”.

זוזון עובדת, כאמור, כסייעת בבית הספר “אילנות” לחינוך מיוחד ומרגישה שהיא מביאה ערך רב לתלמידים. “גם בנושא הלימודים המנטליות בישראל שונה מאוד מאשר באוסטרליה. גם שם עבדתי בבית ספר לחינוך מיוחד, אבל כאן ההרגשה היא שהמורות והסייעות באמת אוהבות את התלמידים ולא עושות את העבודה שלהן כדי לצאת ידי חובה. באוסטרליה כולם מאוד מנומסים, כך שלא תמיד אפשר לדעת אם האדם שעומד מנגד באמת אכפתי ממה שקורה או שהוא פשוט אומר את הדברים כי ככה נכון להתנהג”.

(צילום: אדוארד קפרוב)

אותה פתיחות עליה מדברת פנינה אפשרה לה להכיר את מי שלימים יהפוך להיות בן זוגה לחיים. לפני כשנה נישאה לחבר שפגשה בישראל. החברות מאוסטרליה התייצבו כמובן. “זה היה מאוד מרגש לראות פתאום את כולם חוגגים בשמחה שלנו, כאילו שאין פער של אוקיינוסים בינינו”.

כתבות קשורות


להמשך התהליך ולקבלת מידע נוסף אנא מלאו את פרטיכם ואנו נשמח לחזור אליכם

התכנית מיועדת לאזרחי ישראל ותושבי קבע
NATIV Magazine
NATIV Magazine
NATIV Magazine