"אשתו השנייה של אבא שלי באה מבית דתי. המשפחה שלה היתה המשפחה המלווה שלי"

(איור: ליאב צברי)

זהר שני, בת 21, חיילת. נולדה וגרה בקיבוץ סמר. בוגרת המסלול הצבאי של נתיב

זהר שני נולדה וגדלה בערבה, לא רחוק מאילת, בקיבוץ סמר, אבל הרגישה בבית גם בגרמניה, שם ביקרה בכל שנה את סבא וסבתא שלה - ההורים של אמה. מהר מאוד למדה גרמנית, פיטפטה וקראה בה, בנוסף לעברית. "בגיל התבגרות זה הביא למשבר זהות קטן", היא מספרת. "לא ידעתי לאן לשייך את עצמי".

איך נפתר המשבר?

"פשוט הרגשתי שהבית שלי בארץ. אני מאוד אוהבת את הקיבוץ שלי. זה מקום כל כך שקט ורגוע, יש בו מעט אנשים וכולם ביחד. נולדתי כאן, זה הבית שלי. ומאז שהבנתי את זה, אני מבקרת בגרמניה הרבה פחות".

איך אמא שלך מקבלת את זה?

"אמא שלי כבר ישראלית לגמרי - היא חיה בארץ 25 שנה. היא באה ממשפחה לא יהודית. בגיל שש היא שמעה על השואה בפעם הראשונה, ומאז התעניינה בנושא, ובגיל 22 הגיעה לארץ להתנדב בקיבוץ. היא התחתנה עם ישראלי, ואחרי כמה זמן הם התגרשו. ואז היא התחתנה עם אבא שלי, אבל כעבור כמה שנים גם הם התגרשו. הייתי אז בת שנתיים".

אבא שלך ישראלי?

"כן, הוא נולד בארץ, ולמשפחה שלו יש קשר לשואה. סבא שלי הוא מילדי טהראן, ילדים ממשפחות שברחו מפולין בתחילת מלחמת העולם השנייה ובסופו של דבר הגיעו לישראל דרך איראן. סבתא שלי גם הצליחה לברוח מהנאצים ולהגיע לארץ, אבל כל המשפחה שלה בפולין נספתה".

מה הניע אותך להתגייר?

"חשבתי על זה עוד כנערה. ידעתי שאמא שלי ניסתה להתגייר, אבל מכל מיני סיבות זה לא הסתדר, וכשאבא שלי התחתן שוב, אשתו השנייה באה ממשפחה דתית וככה נחשפתי לאורח חיים דתי. היא ואבא שלי והילדים גרים בקיבוץ גת, והמשפחה שלה גרה ליד, במושב בית גמליאל, אז תמיד קופצים אליהם. הייתי אצלם הרבה, ראיתי איך הם חיים ורציתי שזה יהיה חלק מהזהות שלי. אז כשהתגייסתי ביקשתי לצאת לקורס נתיב".

הבנתי הרבה יותר טוב מה התפקיד שלי בעולם בתור בן אדם. זהר שני (צילום באדיבות זהר שני)

איך היה בקורס?

"היתה תחושה שכולם ממש נרתמו בשבילנו. המורים היו מדהימים, המפקדים היו מוכנים לעזור לנו 24 שעות ביממה. הלימודים עצמם היו מאוד מעניינים ומלאי תוכן. גיליתי הרבה דברים חדשים, הבנתי הרבה יותר טוב מה התפקיד שלי בעולם בתור בן אדם. נהניתי מאוד בקורס הבסיסי".

התלבטת אם להמשיך לשלב הבא בתהליך, הסמינרים?

"לא, הייתי נחושה להשלים את התהליך. בסמינרים כולם מקבלים שוק, כי מתעסקים בעיקר בעניינים פרקטיים - איך להתפלל, איך לברך, מה לעשות במצב כזה או אחר, אבל אני הצלחתי להתחבר, גם בזכות המורים שלימדו אותנו בצורה הכי טובה וגם בזכות המשפחה המלווה שלי - שזאת המשפחה של אשתו של אבא שלי. הם עזרו לי מאוד".

זה לא הפריע קצת לאמא שלך?

"ממש לא. להפך. זה חיבר בין כל החלקים של המשפחה שלי. ואמא, כמו כולם, תמכה בי לאורך כל הדרך".

אחרי הצבא את מתכננת לחיות בקיבוץ?

"לא. אני רוצה קצת לצאת מהבועה. לטייל ולהתחיל ללמוד. בינתיים אני חושבת על לימודי פסיכולוגיה".

כתבות קשורות


להמשך התהליך ולקבלת מידע נוסף אנא מלאו את פרטיכם ואנו נשמח לחזור אליכם

התכנית מיועדת לאזרחי ישראל ותושבי קבע
NATIV Magazine
NATIV Magazine
NATIV Magazine