“הקורס בוחן את העולם מנקודת מבט שונה ומעניינת. למדתי דברים משמעותיים ואישיים”
אנה מלקין, בת 19, משרתת בחיל הקשר. נולדה באוקראינה. עלתה לארץ ב-2002. גרה בכרמיאל. בוגרת הקורס הבסיסי של נתיב צבאי
חברים המליצו לה, המפקדים לא התנגדו, אבל אנה מלקין עדיין התלבטה אם לצאת לקורס הסגור של נתיב בזכרון יעקב. הסיבה: היא משרתת בבסיס פתוח ורגילה לחזור כל היום הביתה לכרמיאל, לכן חששה ממסגרת בתנאי פנימייה.
ובכל זאת יצאת לקורס. איך את מסכמת אותו?
“כחוויה אחת גדולה, שלכל אחד כדאי לעבור אותה. אני יכולה להגיד שכל מה ששמעתי על הקורס ממש נכון. הוא בוחן את העולם מנקודת מבט שונה ומעניינת, וזה פתח לי את הראש. למדתי הרבה דברים על יהדות – על המצוות, על הברכות – וגם הרבה דברים על עצמי, על הערכים שלי. דברים מאוד משמעותיים ומאוד אישיים. משפחתיות למשל – רק בקורס קלטתי עד כמה היא חשובה לי. אני עדיין צריכה זמן לעכל את כל מה שלמדתי והבנתי”.
מה מצא חן בעינייך במיוחד?
“פחות או יותר הכל – השיעורים, הטיולים, החבר’ה. אהבתי מאוד את איך שלימדו אותנו תנ”ך. זה היה ממש לא כמו בבית הספר. המורה שלנו לקח את התנ”ך לחיים הפרטיים, כאילו הלביש אותו על המציאות. את סיפור אדם וחוה, לדוגמה, הוא סיפר לנו ממש כמשל – מין סיפור עם מוסר השכל שיש לו משמעות עמוקה בחיי היומיום. זה היה מעניין מאוד. והטיולים – בכל שבוע נסענו למקום אחר. היינו ביד ושם, במערות בית גוברין ובעוד מקומות היסטוריים. הכי נהניתי בטיול לגלבוע. טיפסנו וירדנו ושמענו את הסיפור על המלך שאול ובניו שנפלו שם בקרב עם הפלישתים”.
איך הייתה השבת שבה התארחתם אצל משפחות?
“זה היה פשוט מדהים. אירחה אותי משפחה חמה מאוד עם ארבעה ילדים. הבן הגדול הביא גם את החברים שלו מהישיבה והיה מאוד שמח. לקראת הפרידה הם עשו לנו הבדלה מוזיקלית, ניגנו בגיטרות ושרו. בשבת עצמה גם הרגשתי טוב מאוד. בגלל החגיגיות המיוחדת של היום הזה. מאוד התחברתי. בכלל לא ידעתי איך שומרים שבת ונחשפתי לזה תוך כדי הקורס”.
הכרת בקורס חברים חדשים?
“כן, ואני מקווה שנשמור על קשר. מצד אחד הצטערתי להיפרד מהם. מצד שני, שמחתי לחזור ליחידה שלי, לאנשים שאני כבר מכירה טוב”.