הזכות לבחור

בחירה

האדם נברא בצלם אלוקים. כשם שה’ ברא את העולם יש מאין, כך האדם, בכל פעם שהוא מכריע הכרעה מוסרית, פועל ככוח יוצר הבורא מתוך עצמו. אחד הדברים הראשונים שאומר ה’ לאדם בתורה הן הציווי בגן עדן: “מכל עץ הגן, אכול תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע – לא תאכל ממנו”(בראשית ב’, טז-יז), אך האדם אינו נשמע לציווי, ולכן נענש. מכך עולה שהאדם הוא יצור אחראי למעשיו, בעל בחירה חופשית לציית או להמרות את פי אלוקים. מעשי האדם נובעים מרצונו ולכן הוא חייב לתת עליהם את הדין, או להפך – ליהנות מהטוב שנובע מהם.

“כשאדם קיבל את ההחלטה האנושית הראשונה – לאכול מעץ הדעת – הוא הפך להיות ישות המחליטה ובוחרת”, מחדד יעקב פרויליך, מורה בכיתות ההכנה לגיור של נתיב. “יש בחירה בכל רגע בחיים. אנו בוחרים איך לפעול, מה נלבש, מה לומר, מה לא לומר. יש החלטות טריוויאליות – מה נאכל היום, פיצה או סלט? ויש החלטות גורליות, המשפיעות על דורות.

“בסופו של דבר האדם בוחר את הזהות שלו או עם מה להזדהות. אדם שנולד יהודי בוחר עד כמה ליישם את יהדותו. אדם שנולד לאבא או סבים יהודיים בוחר עד כמה הוא מזדהה עם השורשים היהודיים שלו. אדם שאין לו שורשים יהודיים יכול לבחור להצטרף לעם ישראל, כמו רות המואבייה, שבחרה ופעלה בנחרצות על פי בחירתה”.

בכל שבוע יתפרסם ערך חדש במילון המושגים של נתיב.