“הערכים היהודיים מאוד קרובים ללבי. גיור בשבילי הוא מהלך רוחני אמיתי” – NATIV Magazine

“הערכים היהודיים מאוד קרובים ללבי. גיור בשבילי הוא מהלך רוחני אמיתי”

(צילום: טל שחר)

אולגה יקובלבה-פייס, בת 30, משפטנית. נולדה במוסקבה. עלתהלארץ  ב-2015. גרה בתל אביב. תלמידה בקורס הכנה לגיור של נתיב

מוסקבה 2008, אולגה יקובלבה-פייס מסיימת את לימודיה האקדמיים ומקבלת הצעת עבודה שבעקבותיה היא עושה רילוקיישן לזאגרב, בירת קרואטיה. “זה היה מאוד מעניין”, היא מספרת. “עבדתי עם כל מיני חברות. שיתפתי פעולה עם השגרירות הרוסית. למדתי קרואטית. ואז פגשתי את סמואל. הוא בא לקרואטיה מצרפת כדי לעשות עסקים, אבל זמן קצר אחרי שהכרנו החלטנו להתחתן ולעבור לצרפת. התמקמנו בגראס, עיר קטנה בדרום צרפת שסמואל גדל בה. היא המרכז של תעשיית הבשמים העולמית. ההורים שלי באו לחתונה ממוסקבה”.
איך קיבלה אותך המשפחה של סמואל?

 “יפה מאוד. זאת משפחה יהודית חמה ומסורתית. הם עברו לצרפת מאלג’יר בסוף שנות החמישים”.

כך בעצם נוצר החיבור בינך ובין היהדות?

“כן, סמואל תמיד הלך לבית הכנסת בשבתות. הוא לקח אותי לבית כנסת עוד כשהיינו בזאגרב, ואחרי שהתחתנו, התחלנו להדליק נרות שבת, להזמין אורחים לארוחת ערב שבת. חגגנו ראש השנה, פסח וחגים אחרים. השתדלנו לשמור כשרות, למרות שבצרפת זה לא תמיד קל. מהר מאוד הרגשתי שהעולם הזה, עולם המסורת היהודית, ממש קרוב ללבי”.

היה לך איזשהו מושג על העולם הזה לפני כן?

“זה סיפור משפחתי מסובך. אמא של אמא שלי מתה צעירה, לכן את אמא שלי גידלה סבתא רבתא שלי. סבתא רבתא שלי היגרה לברית המועצות מפולין בסוף שנות השלושים. היא הגיעה לבד, והמשפחה שלה ככל הנראה נשארה בפולין. אנחנו למעשה לא יודעים עליה כלום. היא ממש לא סיפרה על עצמה ולא חשפה שום קשר שהיה לה ליהדות. אבל דווקא ממנה אמא למדה מילים ביידיש, ומאוחר יותר התברר ששתי בנות דודות שלה היו יהודיות, אז סביר להניח שהיה לה קשר יהודי. כשפגשתי את המשפחה של בעלי הרגשתי את הקשר הזה באופן מוחשי”.

למרות המשפחתיות החמה, בעלך ואת החלטתם לעלות לישראל. למה?

“לא הרגשנו נוח בצרפת, בגלל הלך הרוח הלאומני שמתחזק שם והמתח מצד הקהילה המוסלמית. יש לנו שני ילדים: רפאל ודוד, בני ארבע ושנה. מאוד רצינו שהם יגדלו באווירה תומכת, ידידותית, במדינת היהודים. בשנה שעברה הגענו למסקנה שזה הזמן”.

ביקרת בישראל לפני כן?

“כן. הפעם הראשונה שהייתי בארץ היתה לפני שש שנים, בירח דבש שלנו. זה היה נהדר. ואחותו של סמואל חיה כאן כבר עשר שנים. אנחנו לא לבד פה”.

המורה שלנו בקורס ממש מכניסה בנו את רוח השותפות לתולדות עם ישראל. אולגה יקובלבה-פייס (צילום: טל שחר)

מה הניע אותך לעבור גיור?

“התחלתי לחשוב על גיור עוד בצרפת, כי התברר לי שהערכים היהודיים מאד קרובים ללבי. אני מתכוונת לחינוך הילדים, לכבוד הדדי, לסבר פנים. גיור בשבילי זה לא עניין רשמי אלא מהלך רוחני אמיתי. אני מאוד נהנית מהלימודים, זה מרתק, הזמן בהרצאות פשוט עף. המורה שלנו ממש מכניסה בנו את רוח השותפות לתולדות עם ישראל. אני כבר אומרת באופן טבעי: אנחנו יצאנו ממצרים, אנחנו שבנו מגלות בבל. זה נותן הרגשה טובה מאוד”.

איך ההורים שלך קיבלו את ההחלטה שלך לעבור גיור?

“גם אמא שלי, שהיא נוצרייה פרבוסלבית מאמינה, וגם אבא שלי קיבלו את ההחלטה שלי בהבנה מלאה. אמא אומרת שיש אלוהים אחד לכולם וכל אחד מחפש את הדרך שלו אליו. אני מצאתי את הדרך שלי”.

 

כתבות קשורות


להמשך התהליך ולקבלת מידע נוסף אנא מלאו את פרטיכם ואנו נשמח לחזור אליכם

התכנית מיועדת לאזרחי ישראל ותושבי קבע
NATIV Magazine
NATIV Magazine
NATIV Magazine