הפגישה במערב אוקראינה שהובילה למשפחה בפתח תקווה

(איור: ליאב צברי)

אולסיה רצ’יצקיה הכירה את בעלה, ישראלי יליד אוקראינה, באינטרנט. את הדייט הראשון הם קבעו בלבוב במערב אוקראינה. אולסיה הגיעה מדניפרו, מקסים מתל אביב. היא אוקראינית, בת של קצין סובייטי. הוא יהודי מסורתי. “כשההיכרות בינינו התפתחה למערכת יחסים רצינית, הבנתי שאין דרך אחרת”, מספרת אולסיה בת ה-34. “התחלתי להתעניין ביהדות”.

היא הצטרפה לקורס שארגנה הסוכנות היהודית בדניפרו, שם למדה על ההיסטוריה היהודית, וקראה ספרים שונים על המסורת. כעבור שנתיים, ב-2010, הגיעה לישראל. “ארץ חדשה, שפה זרה, לכל דבר היה צריך להתרגל, איכשהו להסתגל. ההורים שלי וכל החברים נשארו באוקראינה. המשפחה של בעלי קיבלה אותי יפה באופן כללי, אבל היה לי ברור: זה שאני לא יהודייה לא מוצא חן בעיני אמא שלו”.

 בגלל זה החלטת לעבור גיור?

“חשבתי על זה גם קודם, עוד באוקראינה, אבל רציתי לעשות את זה בארץ. הבעיה היא שאי אפשר להירשם לקורס אם אתה לא אזרח ישראלי, וקבלת אזרחות היא סיפור ארוך”.

 כמה ארוך?

“חמש שנים. אבל אני לא ישבתי בחיבוק ידיים עד שקיבלתי אזרחות. אי אפשר להגיע לבית דין, אבל אפשר להתכונן אליו! למדתי תנ”ך ומסורת בצורה מאורגנת ולבד. כל הזמן ניסיתי להעמיק את הידע שלי ביהדות ובהיסטוריה יהודית. קיבלתי אזרחות ב-2015 ומיד נרשמתי לקורס של נתיב בפתח תקווה. את המורה אסתר הכרתי עוד לפני כן”.

 ומתי עברת את בית הדין?

“באוגוסט 2016. אם לוקחים בחשבון את השלב הראשון, שהתחיל עוד באוקראינה, אפשר להגיד שכל התהליך לקח שמונה שנים. בזמן הזה הספקתי לעלות לישראל, להתחתן, ללדת בת. קוראים לה ליאורה. היא מפעל החיים שלי”.

 השתנית במהלך השנים האלה?

“מאוד. השקפת העולם שלי, היחס לאנשים ולחיים בכלל. היום אני רואה הרבה דברים באור שונה. מהבחינה הזאת הגיור הוא בכלל לא סוף פסוק. זה לא שעברתי גיור וזהו – ההתפתחות הפנימית שלי נמשכת כל הזמן. אבל זה גם לא שהגיור שינה אותי מהקצה אל הקצה. נשארתי אותו בן אדם. אני עדיין שומרת על קשר עם חברות שהכרתי באולפן. הן לא דתיות או מסורתיות, אבל זה לא מונע מאיתנו להישאר חברות”.

איך שקיבלתי אזרחות נרשמתי לקורס של נתיב. אולסיה רצ’יצקיה (צילום באדיבות אולסיה רצ’יצקיה)

את מרגישה טבעי בסביבה דתית?

“כן, במובן הרחב של המילה. גדלתי במדינה נוצרית וסבתא שלי היתה אישה מאמינה והלכה לכנסייה. היהדות מוסיפה הרבה דברים וכמובן מעצבת את החיים בצורה אחרת. את כל זה למדתי והפנמתי במשך שמונה שנים. אני מרגישה טבעי לגמרי בסביבה יהודית דתית. אני לא מתנהגת בחיי היומיום כמו, נגיד, חרדים –  אני לובשת מכנסיים למשל –  אבל אני מרגישה חלק מהעולם היהודי, וזו הרגשה ממש נוחה. באוקראינה אמרו לי לפעמים שאני דומה ליהודייה. אולי באמת כמה דורות אחורה היו במשפחה שלי יהודים”.

 אבל את לא יודעת את זה בוודאות?

“לצערי לא. לא רק עלי, גם על קרובי משפחה שלי אמרו שהם דומים ליהודים. סבא שלי נהג לומר שבמשפחה שלו היו יהודים, אבל אף אחד לא יודע את זה בוודאות. כך או אחרת, היום אני  יהודייה”.

כתבות קשורות


להמשך התהליך ולקבלת מידע נוסף אנא מלאו את פרטיכם ואנו נשמח לחזור אליכם

התכנית מיועדת לאזרחי ישראל ותושבי קבע
NATIV Magazine
NATIV Magazine
NATIV Magazine