לשלוט ולא להישלט

יצר

יצר הוא דחף פנימי, ולאדם דחפים שונים המניעים אותו. חלקם מנוגדים זה לזה – אהבת הזולת לעומת קנאה, תחרותיות לעומת הרצון לתת. הדחפים האלה מעסיקים את האנושות משחר ימיה והם נושאים לדיון בתחומי מחשבה רבים – פילוסופיה, שירה וספרות, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וחינוך ועוד.

“בסיפור קין והבל, ממש בתחילת האנושות על פי המסופר בתורה, מקובצים לנו בסיפור אחד קצר רגשות של קנאה עזה ותחרותיות שלילית”, אומרת שקד אופן, שמלמדת במסלול הצבאי של נתיב. “ה’ נגלה לקין בשלב הזה ואומר לו (בראשית ד, ז): ‘לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו’ – כלומר, החטא מחכה לך מאחורי הדלת, ואם תיתן לו להיכנס, תשוקתך תתחבר אליו – ומיד מוסיף: ‘ואתה תמשול בו’ – כלומר, יש בך היכולת לשלוט בדחפים השליליים המניעים אותך לעשיית רע. אך קין בוחר בדרך של אלימות ורצח. באמצעות העונש שמוטל עליו ופרסום המקרה שלו, אנחנו לומדים שמרכיבים כאלה קיימים בכל אחד מאיתנו, ועלינו להיות מודעים להם אך בהחלט לשלוט בהם ולא לתת לחלק הזה בנפש – ליצר הרע שלנו – לשלוט בנו”.

התורה ממשיכה להכיר ולהתייחס לחלקיו השונים של האדם ולמורכבותו גם בסיפור נח ובמקרים רבים נוספים. “‘יצר לב האדם רע מנעוריו'”, מצטטת אופן את בראשית ח, כא. “אחת הדרכים של התורה ללמד אותנו כיצד להתמודד עם תאוותינו השליליות היא על ידי הציווי המופלא ‘קדושים תהיו כי קדוש אני’ (ויקרא, י”ט, ב). הרמב”ן מסביר את הציווי: גם כאשר נקיים את החובות החוקיות שלנו, עדיין היצר שלנו יכול לדחוף אותנו לחפש פרצות בחוק על מנת לחיות חיי תאוות, אגואיזם, חומריות ורוע, או במילותיו הוא: ‘נבל ברשות התורה’. לכן התורה דורשת ומצפה מאיתנו, גם כאשר אין חוק מפורש, גם כאשר אלה מקומות אפורים, שאין לתארם כשחור או לבן – לשאול את עצמנו מהו הראוי והטוב ומהו הייצרי, הבהמי והחומרי. מה מכוון אותי בעולם, מה מניע אותי: האם החלקים הנמוכים שבנפש שלי, הרגשות השליליים, או אולי דווקא המקומות האציליים? אנחנו צריכים ללכת בדרך הקדושה שבה צווינו ולבחור בטוב”.